איך להיערך לשנה טובה? / למועדי תשרי תשע"ד, מוטי לקסמן
מועדי תשרי בפתח, ראש השנה, יום כיפור גם סוכות; נערכים לשנה החדשה, [א] לקראת תשע"ד.
אני רוצה ששנת תשע"ד, תהיה שנה טובה, ממש שנה טובה, באמת!
זו "הצהרה מקורית ביותר", לא כן?
כאילו את או אתה אינכם רוצים בכך!
אז מה?
גם לי מותר לומר, אני רוצה שתהיה שנה טובה.
אני מאחל לכל מכירי, ידידי ובני משפחתי, ברכת שנה טובה.
גם את עצמי אני מברך בברכת שנה טובה.
ובין התפילות [ב] אני חוזר ומברך בכוונה רבה, "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה ויחתום לחיים טובים ולשלום,
אמן!" [ג]
איחולים גם ברכות,
תשע"ד תהיה שנה טובה!!!
<>
האומנם?
<>
אין ספק, כל האיחולים וכל הברכות יבוטאו, וכל התפילות תקראנה, וכל תרועות השופר תשמענה, בכנות, ביושרה מלאה ולא בבחינת מצוות אנשים מלומדה. [ד]
האם יש בכך ערובה מספקת למימוש שנה טובה?
האם שנה טובה היא בבחינת נתון קיים שצריך רק לחשוף ולעורר אותו?
השנה הטובה ממתינה בשער, או מעבר לקיר, כך שקולות הברכות וצלילי התפילות וגם תרועות השופר יעוררו אותה, ינערו אותה , והיא, העלמה תשע"ד, בשמחה רבה תתגשם, תתנחל ותתפרש יום-יום, במשך כל השנה הבאה עלינו לטובה?
<>
רגע, האם אשתקד לא נהגנו כך, באיחולים, בברכות ובתרועות שופר?
וכל ימי תשע"ג היו ימים של שנה טובה לפרט ולכלל?
אז מה?
לא נאחל? לא נברך? לא נריע בשופר?
להיפך, מהנה יותר, נעים יותר, אף בריא יותר לשמוע איחולים , לקבל ברכות ולקלוט את תרועת השופר.
אבל, איחולים וברכות רק מילים המה, ותרועות השופר הן קולות וצלילים בלבד.
והם, לכשעצמם, אינם מבטיחים קיום תכנם או הגשמה של המסר שלהם.
<>
ראיתי באינטרנט תהליך בו בולען שואב לתוכו מספר עצים גדולים, במדינת לואיזיאנה, ארה"ב, תוך שניות נעלמו העצים.
אבל, לא רק תופעות טבע דרמטיות כאלה.
למרות "המבטיחים השונים", [ה] הרי כמות הגשם, ומידות מעלות החום, וגם השינויים הטכנולוגיים המהירים, השינויים במבנה השכר, ובעיקר המהפכות של המסגרות החברתיות, של תכני האידיאולוגיות, וגם במבנה המדינות, כל אלה הם בבחינת נעלם גדול שרב בו הבלתי צפוי, לעיתים גם מפתיע מאוד.
ולא רק בספירות המקיפות והכוללות האלה, גם במרקם הפרטי, בהתנהלות האישית, יש לעיתים קרובות תהליכים, אירועים גם תופעות שאינם תלויים בי, ולא אני עוררתי אותם.
אעיז ואומר, גם אצלך זה המצב.
אכן, אני מעורב בלא מעט אירועים, תופעות, התפתחויות שלא אני בחרתי אותם, שבאו לעולם למרות תפקוד כזה או אחר שלי.
אז, אין מה לעשות?
אולי "ואנוכי תולעת ולא איש" [ו], רק בבחינת נוצה שנישאת ברוח או בבחינת צף ללא שליטה על גלי הים? [ז]
זו הרגשה לא נעימה, אפילו מתסכלת, מאוד!
האם זו האפשרות היחידה? לא תיתכן אין אפשרות אחרת?
<>
יש!!!
<>
נכון, במציאות בה חי האדם, רב הבלתי צפוי, רב הבלתי מתוכנן.
כאמור, הקורה לי, בהרבה מקרים לא צפוי.
הבלתי צפוי יכול להיות חיובי כלפי, פותח לי אפיקים חדשים, מעורר בי נעימות.
נהדר, ראשית, אני מצפה מעצמי להודות על כך, ושנית, וזה לא פחות חשוב, "לא להתבשם יותר מידי", למרות הנטייה הטבעית לכך, ולהימנע מכניסה למצב של אופוריה. [ח]
מצד שני, בהחלט יכול להיות שהבלתי צפוי אינו נעים לי, אינו נוח לי, אין בו כל תרומה חיובית לאישיותי או לעתידי.
לא נעים, מאוד לא נעים, אבל זה לא סוף העולם.
במקרה זה אני מקווה שיהיה לי את הכוח לא להחליק מטה בשל כך, לא לסגת לדיכאון.
לבדוק אם אין לי חלק מסוים בהתהוות ה"לא טוב" הזה.
מעל לכל להפיק לקחים לגבי תפקודי, התייחסותי והתנהגותי בהמשך, ולהסתכל על העתיד בעיניים פקוחות, בתקווה.
אם לא אהיה מדוכא מכל החלקה, גם לא שטוף יוהרה וגאווה מכל המראה, פירושו שתגובתי לקורה היא כולה בתחום שליטתי, בבחירתי ובאחריותי המלאה.
אכן, צריך כוח פנימי חזק, כדי לשקול היטב את תגובותיי לקורה, ובעיקר, לקבל אחריות על מעשי.
זה אומר שאיני מסתתר מאחורי אבא-אמא, או מפקד או מנהל, מלאך או אפילו אלוהים, [ט] אני ורק אני אחראי להתנהגותי ולתפקודי. [י]
זהו האדם הראוי, לא תולעת, לא נוצה נישאת ברוח גם לא צף ללא שליטה על גלי הים! [יא]
כוח פנימי כזה, הוא המאפשר תפקוד נאות של אדם בחברה ובעולם, בכל הנסיבות והתנאים.
הוא בבחינת עוגן, בסיס איתן לקיום; בבחינת מרכז פנימי, בבחינת גזע או אפילו שורש עליו צומחים עלים ופרחים.
כוח פנימי כזה הוא בסיס לתקווה לטוב יותר, להגשמת שנה טובה יותר.
ואם כוח חיוני זה יפעל בי, תהייה שנה טובה?
אין ערובה, שתהיה שנה טובה כללית לכל!
אבל, וזה החשוב, אם כוח פנימי זה יפעל בי, אם כוח פנימי זה ינחה את תפקודי, יש סיכוי רב שבהרבה מקרים הדברים יתנהלו טוב.
גם אצלך, נכון?
<>
ובכן, אין כל סיבה לוותר על האיחולים ועל הברכות, זה נעים.
אבל, הסתפקות באמירת הביטוי "שנה טובה לך", בצירוף לחיצת יד, ואפילו חיבוק חם, אינם מבטיחים שנה טובה.
צריך גם לעורר מוכנות לעשייה.
חשוב מאוד לאחל ולברך, גם לעורר כוח פנימי שימנע דיכאון בעת קשה גם יוהרה וגאווה בעת הצלחה.
ואם רבים יאמצו זאת, יש סבירות גבוהה ששנת תשע"ד תהייה טובה יותר.
גם לי.
גם לך.
<>
מראה מקום והארות
א. "היום הרת עולם", (סדר רב עמרם גאון, סדר ראש השנה).
ב. לפני שנתיים הפצתי תפילה לטוב בעולם, לשנה טובה, רוצה לקבל? נא לפנות אלי, מוטי.
ג. לב מבין הלכות מעשר פרק ו.
ד. "ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה" (ישעיהו כט, יג); "מצות אנשים מלומדה כי מי שאינו עושה אלא מה שמצווה לבד ואינו מוסיף מעצמו אינו עושה הדבר מחפצו מרצונו" (רד"ק לישעיהו כט, יג).
ה. יש "מבטיחים מקצועיים", ש"יודעים" היטב להבטיח...
ו. בן ידיד הלכות מלוה ולוה פרק ה.
ז. "והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם" (ישעיהו כט, ה).
ח. דוגמאות רבות משקפות מצב בו אנשים או נשים זכו בהגרלה ואיבדו את תבונתם, את תפקודם, את משפחתם; ואל נשכח את האופוריה הלאומית לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים.
ט. "ווען דער מענטש טראכט, גאט לאכט." מילולית: "כשהאדם חושב, אלוהים צוחק. כל תוכניות האדם יכולות להיכשל" (אתר פתגמים ביידיש http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D )
י. זהו עיקרון יסודי ביהדות, "התורה נתנה דוגמאות המבקשות לנסח עיקרון רחב יותר. מערכת שיפוט הלכתית ודתית, מוצלחת ככל שתהיה, אינה יכולה להחליף את האחריות האישית האמורה לחול על כל אדם ואדם. אין שלטון על רוחו של האדם זולת הוא עצמו" (דוד סתיו, "עם ישראל: הדור הבא", לפרשת כי תבוא, ישראל השבוע 23/08/2013, עמ' 20).
יא. במחשבי שיר על האדם, האדם הקדוש, רוצה לקבל? נא לפנות אלי, מוטי.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
